עצירת ירידת הטמפרטורה בתנורי קוורץ
כל מי שעבד במאפייה יודע את הבעיה הזו. כשפותחים את דלת התנור, זרם של אוויר קר נכנס לתנור, ובאופן מיידי הטמפרטורה בתוך התנור יורדת. זה קורה ברגע אחד, ואם לא נוקטים באמצעי זהירות, זה עלול להרוס את כל המוצרים שנמצאים בתנור.
לכן אנו משתמשים בצינורות קוורץ הפולטים קרינת אינפרא-אדום, בשילוב עם מערכת לתיקון אוטומטי של הטמפרטורה. זו בעצם “רשת ביטחון” שמונעת מירידת הטמפרטורה לפגוע במוצרים.
איך החום פועל בפועל
רוב התרמוסטטים פועלים באיטיות. הם מחכים שהאוויר יתקרר לפני שהם מבינים שיש בעיה, אך עד אז כבר הפני השטח של המוצרים איבדו את החום שלהם.
אנו עושים זאת בצורה שונה – המערכת שלנו מעקבת אחר פני השטח של הבצק. ברגע שהיא מבחינה בהפרש בין הטמפרטורה האמיתית לבין הטמפרטורה הרצויה, היא שולחת יותר זרם לצינורות הקוורץ. זה קורה במילישניות – אין אפשרות לראות את זה; החום נשאר במקומו.
למה קוורץ?
אנו משתמשים בקוורץ מכיוון שהוא אינו עוצר את החום – הוא מאפשר לקרינת האינפרא-אדום לעבור דרכו. כך נוצרת צפיפות חום גבוהה יותר מאשר בתנורים רגילים.
התוצאה? הקרום של המוצרים מתייצב מהר יותר, והצבע שלהם אחיד בכל המגש.
אך יש גם חיסרון – צינורות אלו חייבים להיות עמידים. אנו דורשים שהם יוכלו לעמוד בשינויי טמפרטורה דרסטיים, כלומר שהם יוכלו לעבור מ-200°C ל-400°C מבלי להישבר.
החסרונות שצריך לקחת בחשבון
ראו, רמת הדיוק הזו אינה חינמית. כשצריך לשלוט בטמפרטורה בצורה קפדנית, הרליים והקונטאקטורים של התנור נפגעים.
אם הסביבה בה נמצא התנור קרה במיוחד, יש להגדיל את גודל החוטים. אחרת, יהיו ירידות מתח שיפגעו ביעילות התנור.
אני גם ממליץ בחום על שימוש בבקר PID שמותאם במיוחד לקרינת אינפרא-אדום. בלעדיו, התנור עלול להגיע לטמפרטורות גבוהות מדי, ואז לירוד לטמפרטורות נמוכות מדי. זו בעיה שאין צורך בה.
טיפ אחרון: ודאו שהחיפוי של התנור טוב. רוצים שהחום יגיע ללחם, ולא שהתנור עצמו יתחמם.