אתם יודעים את התחושה הזו – לעמוד בסלון בערב חורפי מואר, כשהשמש זורמת דרך החלונות הפונים דרומה. אך האוויר עדיין קר. הקיר הצפוני מאפשר לרוחות לחדור פנימה, והחיממן החשמלי הישן עובד קשה מדי אך לא מצליח לחמם את החדר. בחירת חיממן אינפרא-אדום מסוג Sunlike שיתאים להתקן החדר ולרמת הבידוד שלו אינה עניין של הערכה שרירותית. זו פשוט חישוב פשוט שמבטיח נוחות בדיוק במקום שאתם רוצים.
מה באמת חשוב, מבחינה טכנית? חיממנים אינפרא-אדומי מסוג Sunlike מספקים חום שנע דרך האוויר ומחמם את האנשים והמשטחים ישירות, בדיוק כמו השמש ביום קר. בתוך החיממן, יש שימוש ברכיבי פחמן שמונחים בתוך צינורות קוורץ, כדי לייצר חום אינפרא-אדום שנראה טבעי ואחיד.
המפרט החשוב הוא ההספק בוואט למטר רבוע, ולא רק ההספק הכולל. לחדרים עם בידוד טוב וחשיפה לדרום, 60–80 ואט למטר רבוע בדרך כלל מספיקים. לחדרים הפונים צפונה או עם חלונות שדרכם נכנסות רוחות, יש להשתמש ב-90–110 ואט למטר רבוע. רוב הבתים מופעלים במתח של 120V, ואנו משתמשים בתרמוסטט כדי לשמור על נוחות קבועה, וגם כדי למנוע סיכונים.
למה הגישה הזו עובדת בפועל? הנוחות היא דבר אישי, והיא מורגשת מיד. כשמתאימים את ההספק לחשיפה ולרמת הבידוד, ניתן להרגיש את החום תוך שניות, ולא דקות. החיממן אינו מחמם את כל החדר, אלא את המשטחים והאנשים שנמצאים באזור שבו אנו רוצים להרגיש חם.
זה אומר פחות אזורים קרים, פחות שינויים בטמפרטורה, ותחושה יציבה יותר. זה גם אומר שניתן להפעיל את החיממן רק כשצריך, כך שצריכת האנרגיה תהיה תואמת לרמת השימוש האמיתית.
הפרטים שקובעים את ההבדל מיקום החיממן חשוב. יש להניח את החיממן בקו הראייה של האזור שבו אנו משתמשים ביותר, ולא לחסום את דרכו של החום. יש לשמור על מרחק מספיק מהרהיטים והווילונות, כפי שמומלץ בהוראות היצרן.
בחדרים עם תקרות גבוהות, יש לכוון את החום לחצי התחתון של החדר, כדי לחמם את האזור שבו אנו נמצאים. יש גם חיסרון: החום נהיה טוב ביותר כשאנו נמצאים באזור שבו החום פוגע בנו, כך שבחדרים גדולים ייתכן שיהיה צורך בשני חיממנים כדי לחמם את כל החדר.
כשמתאימים את ההספק לחדר, החום יהיה מתאים כבר בערב הקר הראשון.